search

ילדות בצל המלחמה 1
ילדות בצל המלחמה 2
תנורי הגשם בצפון

מזכרונותיה של אורית נריה: 
"מבחינתי המלחמה החלה במאי 1940 בהיותי בת חמש.
זכור לי שעמדנו בבית המדרגות בזמן הפצות הגרמנים את רוטרדם. סה"כ אני זוכרת מעט מאד מתקופת המלחמה – אחרי המלחמה אמי לא ספרה ולא דברה בכלל על תקופה קשה זו.
מכיוון שבית העסק שבו עבד אבי נהרס כליל, הועבר לאמסטרדם כדי לעבוד שם בסניף של אותו עסק. ב-1942 נלקחנו אמי, אחי אלברט ואני למחנה מעבר וסטרבורק, שם שהינו תקופה קצרה והוחזרנו לאמסטרדם, כאשר אחרי תקופת מה שלחו אותנו שנית לוסטרבורק, כהפעם יחד עם אבי. זכור לי שבוסטרבורק היה אוהל גדול, בו אספו את הילדים ונסו לקיים בית ספר. בעיקר זכורים לי שירים שלמדנו."
להמשך קריאה

מזכרונותיה של עליזה דרומי: 
"
הסתתרתי במלחמת העולם השנייה בביתם של גויים. עוד לפני תחילת המלחמה הורי עברו להולנד מגרמניה. אבי היה פרוון ופתח עסק לעיבוד ומכירה של פרוות בו עבדו אמי ואבי. בהולנד חיינו חיים רגילים, עד היותי בת 13. בשנת 1939 אבי נפטר ואני, אחותי ואמי נשארנו לנהל את חיינו בעצמנו. אמי המשיכה את העסק והיו לה מספר עובדים שעבדו איתה בעסק. ב 10.5.1940 פלשו הגרמנים להולנד. היו קרבות והייתה עצבנות רבה בקרב האוכלוסייה. במיוחד היתה דאגה אצל היהודים שהגיעו מגרמניה, אבל היהודים ההולנדים דאגו פחות. הם כנראה לא האמינו שהולנד תכנע. בוקר אחד אמא הלכה לעבודה כרגיל אך כשהגיעה חיכו לה גרמנים שאמרו לה כי העסק יותר לא שלה וכי עליה לחזור הביתה.
להמשך קריאה

מזכרונותיו של סטפן בריצקובסקי: 
"...אני אספר מתוך הגטו שני ארועים :
הארוע הראשון היה בסוף אוגוסט 1940. אני אז הייתי בן שלוש עשרה וחגיגת בר מצוה לא היתה לי. מה שאני זוכר שאמא עשתה: לקחה קצת תחליף קפה משעורה שרופה, שמה עם כפית סוכר בצלוחית וזו היתה מנה מיוחדת בשבילי לחגיגת בר מצוה.

על העבודה בגטו - בעצם הייתי ילד. אבל מי שלא עבד, ישר גורש. עבדתי ביישור מחטים עם פטיש קטן. נאמר לנו שהמחטים שמשו לתעשיית המטוסים. עבדנו מהבוקר עד הערב. היה מנהל עבודה יהודי, אדם טוב, שלימד אותי את העבודה.
התשלום היה שתי פרוסות לחם עם נקניק.

להמשך קריאה

 


 



צוות הנוי דואג לרקפות על כל סלע פנוי ברחבי הקיבוץ והתוצאה משובבת עין.

איך אתם מרגישים עם תאורת הרחוב החדשה בקיבוץ
 אני שבע רצון
 השבילים חשוכים מדי לטעמי
 החסכון בחשמל חשוב יותר מכמות האור
איך אתם מרגישים עם תאורת הרחוב החדשה בקיבוץ
אני שבע רצון
 22 %
השבילים חשוכים מדי לטעמי
 65 %
החסכון בחשמל חשוב יותר מכמות האור
 13 %
 בניית אתריםבניית אתרים 


חזרה לדף הבית | קיבוץ עמיעד | דואר נע גליל עליון 1 |  מיקוד 12335
| טלפון 04-6909888  | פקס. 04-6909866 |  Kibbutz Amiad